את רוסיה? שאלה שבדרך כלל גם באה בלווי גיחוך דו משמעי. מי רוסי פה???

אני? אני בטח לא.

עליתי לארץ בגיל 12 מאזרביג'ן. השתדלתי להיות ישראלית בכל מעודי.

ישבתי ולמדתי את כל הטקסטים כמעט בעל פה.כל כך היה לי חשוב להראות שאני כמו כולם,

אף אחד לא צריך לדעת שאני לא מבינה. בבחינה בגאוגרפיה הספקתי לענות על שאלה אחת מתוך שתיים.

המורה לא הבינה, התשובה הייתה כאילו מועתקת מספר. היא לא שאלה אותי למה, קיבלתי 50.

גם המחנך לא שאל, הזמין את אימי לבית ספר כדי להגיד לה שאני עצלנית. אימי אמרה לו בעיברית הרצוצה שלה שאני יושבת יום ולילה ולומדת ושאני צעירה מכל הילדים בכיתה בשנתיים.

הוא לא ידע, זה גם לא עניין אותו.

צריך להסתיר, צריך להסתדר, להיות כמו כולם.

נלחמתי עם אימי שבמקום הבגדים הנשיים שהיו לי תקנה לי חולצת סבא משובצת וסנדלים תנכיים. אימי לא הבינה למה אני רוצה ללבוש את הכיעור הזה.

לא הצלחתי להיות כמו כולם, הייתי תמיד שונה, עוף מוזר. 100 בדקדוק, 60 בקושי בספרות.

לא הבנתי משמעויות סמויות, ככה זה כשלומדים מילים בעל פה עם מילון.

השנה הזמנתי חברים לחגוג איתנו "נובי גוד", שנה אזרחית חדשה. "נובי גוד" בברית המועצות היה חג מדהים,

הכי שמח, הכי יפה, חג שכולם מחכים לו. זה לא היה חג דתי, דת הייתה מחוץ לחוק. זה היה חג אזרחי שחגגו אותו כל העמים, גם היהודים.

ערכתי שולחן "זאקוסקי" לפי מיטב המסורת הרוסית. דגים ובשרים מעושנים, פטריות מוחמצות, קויאר אדום, סלט תפוחי אדמה.

אוכל שכל כך התכחשתי לו במשך שנים שגם היום הרגיש לי מוזר, אבל בו בזמן הרגשתי מעין גאווה ילדותית שהנה אני ממש ממש רוסיה.

יהודיה ישראלית דוברת רוסית מאזרבייג'ן, חיה באירופה 10 שנים ודוברת גרמנית, אנגלית וצרפתית, חייה ביפן עוד 10 שנים ומזדהה עם התרבות היפנית, חוזרת לישראל ומרגישה פעם ראשונה בחייה רוסיה גאה.

אז בתור רוסיה גאה הרשו לי לחלוק איתכם מתכון גאורגי, שאמי נהגה להכין ב"נובי גוד" ובחגים אחרים,

מתכון שמשום מה נחשב לרוסי, עוף בנוסח "טאפאקה", בשיבוש לרוסית המנה נקראת עוף טבקה. 

כשהייתי ילדה תמיד סיקרן אותי איפה הטבק בעוף הזה. 

המתכון המקורי ללא תפוחים, מוגש עם רוטב שזיפים חמוצים. הנוסח שלי הוא מעין שידוך של המתכון המקורי ומתכון חגיגי אחר של אימי, אווז בתפוחים.

עוף טאפאקה או עוף טבקה

עוף צעיר טרי ללא אנטיביוטיקה (לא יותר מ-1 קילו)

מלח, פלפל

פפריקה מתוקה

2-3 שיני שום טרי או גבישי שום

ענף או שניים של טרגון

1-2 כפות של גהי (חמאה מזוקקת) לשומרי כשרות שומן אחר

גרידה ומיץ לימון

1-2 כף סילן או רוטב רימונים

תפוחים חמצמצים

אופן ההכנה:

1. לחתוך את העוף לאורך הבטן. לפתוח אותו לפרפר, לתבל במלח, פלפל, שום כתוש או גבישי שום ופפריקה. לכסות את העוף בשקית פלסטיק ולהוציא עליו אגרסיות, בעזרת פטיש שניצלים, על מנת לשטח אותו ולגרום לתבלינים להכנס לתוך הבשר. השום הטרי עלול להשרף ולכן יש פה מקום לשימוש בשום גבישי.

2. בסיר רחב ושטוח עם תחתית עבה להמיס מעט גהי על אש לא גבוהה. טעם החמאה כמובן מוסיף, אבל אם שומרים כשרות אפשר להמיר בשומן אחר. להניח בסיר ענף טרגון וחתיכת קליפה (הצהוב בלבד, ללא הלבן) של לימון.

3. להניח את העוף בתוך הסיר על צד העור. לשמור על אש נמוכה. 

4. למלא סיר קטן יותר במים. לכסות את העוף בחתיכת נייר אפיה ולהניח את הסיר הקטן עם המים עליו בתור משקולת.

5. בינתיים להוציא את הליבה מתפוחים ולפרוס אותם לשמיניות. במחבת לחמם כף של גהי או שומן אחר, לאדות את התפוחים עם מיץ לימון וכף או שתיים סילן או רוטב רימונים, כשהתפוחים מתרככים מעט ומקורמלים, לגרר מלמעלה עוד קצת גרדת לימון.

6. כעבור כחצי שעה של טיגון על אש קטנה, להרים את הסיר הקטן ולבדוק בזהירות רבה אם צד העור נראה שחום ופריך.

7. אם כן להפוך את העוף לצד השני ושוב להניח את המשקולת עליו לעוד כ15-20 דקות

8. להוציא את העוף על צלחת הגשה, לסדר סביבו את התפוחים ואת הרוטב הנוצר במחבת למזוג על העוף.

9. לקשט בענף של טרגון ולהרגיש רוסי גאה (או גאורגי, או מה שתבחרו)

בתאבון ושנה אזרחית טובה ומוצלחת לכם! 

געגועים לטעמי הילדות

 זה לא פשוט.

 זה לא פשוט לחיות חצי מהחיים בחו"ל ותוך חודש לחזור ארצה.

 זה לא פשוט ללמוד תואר במתמטיקה ולעבוד במטבח

 זה לא פשוט להקים עסק כשאחרים יוצאים לפנסיה

 זה לא פשוט לחיות חיים שלמים עם אותו בן זוג

 זה לא פשוט לשחרר את הילדים

 זה לא פשוט להפוך להיות הורה להורים שלך 

 זה לא פשוט לרכוש חברים חדשים בגיל חמישים

 זה לא פשוט לחיות בגעגועים למקומות אחרים

מה אתם עושים כשהחיים מעיקים עליכם בכל כובד משקלם הלא פשוט?

אני מוצאת את ניחומי במטבח, והפעם עוברת עלי תקופת געגועים לטעמים וריחות של ילדותי,

הכנתי ממרח כבד, אבל זו מנה שגם היום מכינים ואפילו מגישים במסעדות, אז המשכתי בחיפושים אחרי טעם הילדות. המנה הבאה היתה כדורי שוקולד שיכורים. לא כדורי השוקולד של ילדי ישראל. כדורי שוקולד שיכורים של ילדותי בבאקו, שאחי הגדול היה מכין, מקוניאק וקצת ביסקויטים, שוקולד, חמאה וחלב. בסדר הזה.

היה כיף שוב לטעום את טעם ילדותי, אבל ההכנה הפשוטה לא סיפקה את יצר ה"בשלנות", אז הייתי חייבת להכין עוד משהו.

התפוחים הירוקים קרצו לי מהקערה על השיש והכנתי מהם "זאפיר". ממתק רוסי קלאסי שמזכיר במרקמו מרשמלו. 

נזקקתי למשקל, מיקסר, מד חום לסוכר ושק זילוף ובאתי על סיפוקי.

מתכון לזאפיר:

5-6 תפוחים ירוקים ( 250 ג' מחית תפוחים אפוים)

250 ג סוכר

1 חלבון ביצה

לסירופ:

10 ג' אגר אגר

160 מ"ל מים קרים

300 ג' סוכר

150 ג' גלוקוזה

אופן ההכנה:

1. להשרות 10 ג' אגר אגר ב160 מ"ל מים קרים

2. להוציא מהתפוחים את הליבה ולחצות אותם. להניח את החצאים על תבנית מרופדת בנייר אפיה. לאפות ב200 מעלות עד שהתפוחים מתרככים והקליפה מתקלפת. להעביר את התפוחים דרך מסננת. נזדקק ל250 ג' מחית תפוחים

3. להקציף את מחית התפוחים במיקסר עם 250 ג' סוכר עד שהמחית מבהירה. להוסיף חצי חלבון ולהמשיך להקציף לקבלת קצף לבן. להוסיף את החצי השני של החלבון ולהמשיך להקציף עוד מספר דקות.

4. לחמם את האגר אגר עם המים, סוכר וגלוקוזה, לבשל עד שהסירופ מגיע לטמפרטורה של 110 מעלות צלסיוס. ( כשטובלים כף בסירופ ומוציאים, נמשך חוט עבה של סירופ מהכף)

5. להוסיף את הסירופ לקצף, בזרם איטי, תוך כדי הקצפה,לקבלת קצף לבן ותפוח.

6. להעביר חצי מהקצף לשק זילוף, את השאר להמשיך להקציך למניעת התיצבות.

7. לזלף תלוליות קטנות (נשיקות) על תבניות מרופדות בנייר אפיה ( 3 תבניות )להשאיר להתקרר ולהתיצב לפחות לשעה

8. התערובת מתיצבת בטמפרטורת החדר ואין צורך בקירור. כשמתיצב, להדביק שתי נשיקות ביחד. לפדר באבקת סוכר.

  ואני בכלל לא אוכלת מתוק, אני בגמילה . לא פשוט!

בוקר.

עבר בדיוק חודש מאז שכתבתי את הפוסט האחרון. חודש ארוך מאוד. הרגיש לי כמו שנה.

אזעקות, טילים, ילדים שנהרגו, משפחות שנהרסו, וגם איכילוב. חודש שלם שסעדתי אנשים קרובים בבית חולים.

כל מה שראיתי וחוויתי לא הולך לשום מקום, שוקע כאבן בתוך הלב, מרוקן מאנרגיות של שמחה.

חזרתי הביתה ומטבחי עומד קר ומנוכר. מאובק ולא מזמין. ישנתי, אספתי כוחות, ניקיתי את הבית. אבל המטבח עדיין לא מרגיש כמקום שלי, מקום שאני יודעת מה עושים בו. אחרי תקופות קשות במיוחד, אני נכנסת למטבח כמו טירונית גמורה, חסרת בטחון ביכולתי ליצור משהו משמח.

תחילה מכינה דברים פשוטים, הרי צריך לאכול, נותנת לידיים לעבוד בלי לחשוב יותר מדי. חביתה, סלט, בישול קטן ולא מעייף. אבל הידיים יודעות משהו שאני לא יודעת. שולפות מהמקרר תפוח אדמה, פסטרמה, בצל, ירק, והנה כבר יש פריטטה טעימה במקום חביתה פשוטה.

אחרי יומיים בבית נכנסתי שוב בהיסוס למטבח, הפעם בידיעה שאני חייבת לאכול בשר.

אין חשק, אבל צריך לספק לגוף ברזל וחלבון. אז חתכתי את הסטייק לקוביות קטנות והוספתי לו את כל הירקות והפירות האהובים עלי כדי לעורר תאבון.

אספרגוס צעיר, תפוחי אדמה צעירים, דלעת ערמונים וגם תאנה עסיסית.

בישול של לא יותר מ-20 דקות.

אני יודעת שהאספרגוס והסטטיק יקרים, אבל יותר זול מפסיכולוג או מתרופות, אז תפרגנו לעצמכם.

קוביות אנטריקוט ברוטב צדפות ושום עם תפוחי אדמה צעירים, אספרגוס, דלעת ערמונים, ותאנה

סטייק אנטריקוט טרי

6-8 גבעולי אספרגוס דקים

דלעת ערמונים קטנה (לא משתמשים בכולה)

6 תפוחי אדמה קטנטנים, אפשר לקנות שקית של תפוחי אדמה קטנים למיקרוגל

חמאה

שמן זית

שום כתוש

מלח, פלפל כתוש טרי

1-2 כפות רוטב צדפות (רוטב אויסטר)

מעט בלזמיקו קרמה (חומץ בלסמי מצומצם)

אופן ההכנה:

1. מבשלים את תפוחי האדמה במיקרוגל (כ-8 דקות) או בסיר, על קליפתם.

2. מורידים את השליש התחתון של גבעולי האספרגוס (ניתן להשתמש בשאריות לבישול ציר ירקות). חולטים אותם במים רותחים כדקה. שוטפים מיד במי קרח. 

3. אופים את דלעת הערמונים בשלמותה, מספר דקות בתנור חם מאוד או דקה במיקרוגל עד להתרככות.

4. מניחים את כל הירקות על צלחת להתקרר מעט. כשהדלעת מתקררת מעט ואפשר לגעת בה, מוצאים ממנה את הגרעינים ופורסים מעט קוביות. שומרים את השאר. דלעת ערמונים שלמה תספיק לכמה מנות.

5. חותכים את תפוחי האדמה המבושלים לחצאים או לרבעים ומקפיצים על מחבת חמה עם מעט שמן זית וחמאה. מטבלים במלח ופלפל. מוציאים מהמחבת.

6. על אותה מחבת, מוסיפים מעט שמן זית וחמאה ומקפיצים את קוביות הסטייק כדקה. מוסיפים שום כתוש, מלח, פלפל, כף או שתיים של רוטב אויסטר, מערבבים ומורידים מהאש.

7. מסדרים על צלחת את גבעולי האספרגוס, קוביות תפוחי אדמה מוקפצים, ודלעת ערמונים.

8. פורסים תאנה ל-4 ומניחים כמה פרוסות על הצלחת.

9. מטפטפים על הכל את המיצים שנשארו במחבת ומעט חומץ בלסמי מצומצם.

10. עוד קצת מלח ופלפל ובתאבון!

טיפים:

• להשתמש בסטייק אנטריקוט טרי ולא מופשר (מה שנקרא בסופר מיושן, זה לא מיושן, זה מופשר)

• לכתוש כמות של שום במעבד מזון עם מעט מלח ולשמור צנצנת בפריזר (חוסך זמן עבודה)

• חומץ בלסמי מצומצם ניתן לקנות במעדניות ו"בטיב טעם"

• רוטב אויסטר טעים מאוד עם בקר, כדאי לקנות בקבוק בחנות שמחזיקה מוצרים מהמזרח

מועקה, הגוף איטי והלב כבד. 

ילדים נהרגים במלחמה, עוד מלחמה מיני רבות, העם חצוי, העמדות הולכות ומקצינות. השמאל הקיצוני יודעים שאם רק נפסיק להלחם, הצד השני מיד יזרוק עלינו פרחים ובלונים במקום טילים, הימין שונאים את השמאל יותר ממה שהם שונאים את החמאס.

הלוואי והיו פתרונות פשוטים, המצב כל כך מורכב, שנראה שאין לו פתרון כלל, והילדים שלנו משלמים את המחיר. הילדים בדרום שנולדו וגדלים בחדרי בטחון והילדים-חיילים שנלחמים בשביל להגן על העם כולו ונהרגים.

הנשמה שלי והגוף שלי בוערים, ואני מחפשת מרגוע בעבודה במטבח. 

יורים עלי טילים, אני לא ממש ישנה בלילות, השמש קופחת, הגיל המגעיל, ההורים מזדקנים והופכים להיות ילדים גם הם, עומס מטורף בעבודה, אין בכלל עבודה. חם לי נורא, אני בוערת, אני רוצה הפסקת אש.

אלוהים, שמור נא לי על כל הילדים!

אין לי תאבון כלל, מה שמתחשק לי, בנוסף להרדמה עמוקה, זה אבטיח מתוק וקר, גלידה איטלקית איכותית או משקה צונן בכוס קפואה. וכן, רצוי שיהיה מתוק.

כמו שאומרים, אם לא ניתן לקנות שמחה, תקנה קאפקייק.

לא קשה לנחש, אני מכורה למתוק. כבר יותר מחודש אני מחזיקה מעמד ולא נוגעת בדבר מתיקה.

כלומר גלידת מנגו ושוקולד בתור נחמה ממש לא באים בחשבון הפעם, אז אני מחפשת להכין משהו שינחם אותי.

פותחת את מחברת המתכונים הישנה שלי מטוקיו. היא נראת יותר כמו ספר זכרונות עב כרס. אני מתחילה לדפדף ולהזכר.

משקה פרפוצ'ינו קפה עם קוביות של ג'לי אספרסו. משקה שהוא גם קינוח, שהייתי שותה בבתי הקפה היפים של טוקיו. הזכרון מיד מצליח לעורר בי גל של נוסטלגיה וגעגועים

אין כמו נוסטלגיה להרגעת הנשמה הבוערת,אז היום אני אנסה לשחזר את המתכון, וגם להתאים אותו לדיאטת ה"בלי סוכר" שלי. 

משקה פרפוצ'ינו Frappuccino עם קוביות ג'לי אספרסו (2 מנות)

לג'לי אספרסו

1 כוס קפה חזק ואיכותי, רצוי ממכונת קפה

1/2 כף ג'לטין

3 כפות מים

לפרפוצ'ינו

1 כוס קפה חזק ואיכותי, רצוי ממכונת קפה

1/2 כוס חלב סויה (אני לא שותה חלב, אבל אם אתם מעדיפים חלב אפשר להמיר)

2 כוסות קרח כתוש

1 כף דבש (מי שאוהב מתוק יכול לשים 2 כפות, אני לא משתמשת בממתיקים מלאכותיים)

אפשר גם סטיביה

אופן ההכנה:

1. להשרות את גרגרי הג'לטין ב3 כפות מים קרים ל5 דקות. להכין 2 כוסות קפה חזק וטעים. כוס אחת להניח בפריזר לכשעתיים וחצי.

2. את כוס הקפה השנייה למזוג על הג'לטין תוך כדי ערבוב מתמיד. אם הג'לטין לא נמס לחלוטין לחמם מעט במיקרו או על הגז, לערבב היטב להמסה מוחלטת של הג'לטין, להעביר לכלי שטוח ולקרר במקרר.

3. כעבור שעתיים וחצי לפרוס את הג'לי לקוביות קטנות ולהעביר לשתי כוסות גבוהות.

4. להכין פרפוצ'ינו בבלנדר מקפה קר ומעט קפוא מהפריזר, קרח, חצי כוס חלב סויה וכף דבש. כדאי לטעום ולהוסיף עוד דבש במידת הצורך. 

5. למזוג את הפרפוצ'ינו על הג'לי ולהגיש מיד עם קשית.

6. לרוויה!

הערה: השתמשתי בכוסות מדידה יפניים של 180 מ"ל

אלוהים, שמור נא לי על כל הילדים!

יצאתי להפסקת קפה ונעלמתי ליומיים. מקווה שלא דאגתם לי, אני בסדר גמור, רק הייתי עסוקה קצת.

היום בבוקר האזעקה תפסה אותי בקליניקה של רופא, עד שהגעתי לחדר בטחון נשמעו פיצוצים רמים, אנשים נכנסו לחדר, הרוב נשים, חלקן נשים בהריון מתקדם, חלקן אמהות עם תינוקות בני יומם. נכנסו בשקט, בלי פאניקה.

החליפו ביניהן חצאי חיוכים של שותפות לגורל, מדברות בשקט, לא מגלות שום סימנים חיצוניים של סטרס, נדמה שאף אחת לא מתרגשת ממה שקורה פה, כולן כואבות את הידיעה שחייל שלנו נהרג.אני קולטת את התמונה של בחור צעיר ויפה תואר על מסך הסלולרי של אחת הנשים.

אנחנו פה בעורף חזקים למענם, כבר לא מתרגשים מאזעקות, מתנהגים למופת, נכנסים לחדרי בטחון, וחוזרים לשגרה, אפילו הכלב שלי כבר לא בוכה כל כך,כאילו מגלה איפוק.

שלשום קיבלתי טלפון מבחורה שגרה בכוכב יאיר. היא סיפרה לי שיש לה חברים באשדוד. משפחה עם ילדים. סיפרה שהיא דואגת להם מאוד ורוצה לפנק אותם בארוחת ערב טעימה.התרגשתי מאוד, שמחתי מאוד, בשבילם וגם בשבילי. ,עבדתי בידיעה שאני הולכת להפתיע ולשמח משפחה.

אחת המנות שהכתי להם, היא מנת הדגל שלי "עוגת סושי" במילוי אבוקדו,בטטה, תערובת שומשום, תבלינים ואצות ,איולי יוזו וטופינג סלמון מעושן

הכנתי להם גם אגרולים אפויים, גיוזות ולקינוח פרליני מוצ'י, ממולאים גנאש שוקולד מריר עם תפוז וליקר גרנד מרנייה.

קיבלתי דווח שהצלחתי לגרום להם לחי�